בריאה ויצירה - ספר וסיפור 

בריאה ויצירה – ספר וסיפור

"לא כל מה שאתה חושב כותב – ולא כל מה שאתה כותב חושב"...בן הספר לסיפור ישנם מאות אלפי תמונות שהספר לא מראה...כך שאם אין עשייה בספר לא הספר ולא הסיפור אין לא אחיזה במציאות...אין צדק – ואין מצא בעולם העשייה שנקרא עולם הזה.

"האדם הוא כמו מכונה אבל הוא לא מכונה" איינשטיין.

ניקח את האדם ואת המכונה...נקרא: "האדם אלהים" - "ולמכונה האדם"...ישב אלהים  וחשב ובא אלהים אחר ושאל אותו: "מה הייתה קורא למקום שאתה נמצא כאשר אתה חושב"?...ענה לו אלהים עולם "הבריאה" שאפשר גם לקרוא לו עולם "הדמיון"...ישב אלהים ונכנס לדמיון העמוק ביותר שנקרא "פנטזיה" וקרא לו האדם וקרא לו בשמו: "פורד"...כאשר "אלהים" ראה "בפנטזיה" את "האדם" ששמו "פורד" יכול לשרת אותו ולמלא לו את הפנטזיה, פנה לאלהים אחרים כדי שיעזרו לו להגשים את הפנטזיה שלו שהם: משקעים, בנק, ורוכשי מניות...אותם האלהים האחרים אמרו לאלהים את הסיפור (הפנטזיה) שאתה מספר לנו תעלה אותו כל הכתוב שנקרא "ספר"...ישב אלהים וכתב את הסיפור על ספר וקרא לספר בשמו של האדם: "חברת פורד בע"מ"...כאשר אלהים כותב את הספר שאלו אותו אלהים האחרים: "מה הייתה קורא למקום שאתה נמצא כאשר אתה כותב"?...ענה להם אלהים: עולם "היצירה" או לחילופין, "צמצום הדמיון"...כאשר אלהים סיים לכתוב את הספר ישב עם אלהים אחרים וכולם יחד הסכימו: "שהסיפור והספר הם דמיון ופנטזיה ולא יכול לשרת את אלהים ואלהים אחרים אם לא יהפכו אותו לעשייה"...אז כל "החברים" ישבו וכתבו חוזה שכולם יחד הולכים לעשות את האדם ששמו "פורד" וכל החברים "ערבים זה לזה"...וכאשר נעשה האדם ששמו "פורד" ישבו כולם עם בקבוק "שמפניה" כאשר מונח לפניהם...עולם הבריאה, פנטזיה, מחשבות שנקרא – "סיפור"...עולם היצירה, צמצום הפנטזיה, הרצון שנקרא – "ספר"...עולם העשייה, צמצום יתר של הפנטזיה, רגשות שנקרא – "בספר"...ואז, כאשר אלהים ואלהים האחרים קיימו את הכתוב שנאמר: "בספר ספר וסיפור"...ראו את האדם ששמו "פורד" נוצר המפץ הגדול, ובפיצוץ אדיר שנשמע עקב "פתיחת בקבוקי השמפניות" כל האלהים שהיו שתו מהשמפניה עד שהגיעו לשיכרון חושים וידעו כולם: "בספר ספר וסיפור" שמונח לפניהם זה דמיון חולף ואלהים הראשון שהגה את הסיפור הוא היה יותר שתוי מאשר הם שתויים עכשיו...ואת זה הוכיחה "הכבשה דולי" וכל המכוניות שמסתובבות ולא יודעות לאן ללכת שמונחות לפניהם התמרורים שהניח לפניהם אלהים שעשה אותם ואמר להם: "אם תשמרו את חוקותיי ומצוותי"...שהם החלפת שמנים, טיפול אחרי כל תקופה ותקופה, החלפת מעצורים שלא תמשיכו להתדרדר...ואני אחראי עליכם לתקופה מסוימת לאחר שעשיתם את הדרך שאני קבעתי בשבילכם...כך כאשר זה הסתיים...אלהים נשכר שיכור ויצר לו את האדם האחר ששמו "פורד מונדאו" והאדם הקודם פונה לגרוטאות שנאמר: "הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת הביתה"...שעל כל זה אמר המלומד: "אני לא מאמין שאלהים משחק את משחק הקובייה" איינשטיין...

"מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש והכל הבל הבלים"...זה היה לפני 2200 שנה וזה עכשיו אחרי 2200 שנה...

לפני 2200 שנה שאל  שלמה:

"מה יתרון העושה באשר הוא עמל?...ראיתי את-העניין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו"...

ענה לו שלמה אחרי 2200 שנה.

הכיצד לא ראית שבני האדם הם אשר נותנים לאלהים לענות בו שנאמר: "הם מגישים לנו את התוצאות ואנחנו נושאים בהוצאות"...

ענה לו המלך לפני 2200 שנה.

"ושבתי אני ואראה את-כל-העשוקים אשר נעשים תחת השמש, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם".

ענה לו חיים אחרי 2200 שנה.

ואין להם מנחם אתה טוען?...או שאתה טוען: שהם לקחו כוח מיד עושקיהם ונהיו כעושקיהם?...בוא וראה מלך...ישנו פועל ונפעל, עושק ונעשק..."העושק עשה את הנעשק והנעשק עושק את העושק שיעשוק אותו", מכיוון, שהנעשק רוצה להיות עושק. כל זה במצב יחיד. היחיד העושק לקח לו רבים ונהיו עושקים, כך גם עשה היחיד הנעשק לקח לו רבים ונהיו העשוקים...העושקים והעשוקים הם נמצאים כל הזמן בדמעה כך שכבר הם לא רואים ששניהם הם אחד בשנוי אותיות: "עשוקים = עושקים"...ומכיוון שהם לא רואים הם גם לא שומעים שפגיעה בימין גורמת לימין פגיעה בשמאל בחוק הפעולה והתגובה שלבסוף הימין והשמאל יושמדו...ומכיוון, שהם לא רואים ולא שומעים הם גם לא מריחים את ריח הנבלות שיוצא מגופם ומניחים על זה בשמים. וכיוון, שהם לא רואים, שומעים, מריחים הם כבר לא יודעים לדבר כיצד הפכו את הימין שמאל ואת השמאל ימין והגיעו למצב שהם לא יודעים מימינם ומשמאלם שלעולם הזה שהם נמצאים בו נקרא – מקרה אבוד.

ענה לו המלך לפני 2200 שנה.

"כי מקרה בני-האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם, כמות זה כן מות זה, ורוח אחד לכל, ומותר האדם מן-הבהמה אין כי הכל הבל".

ענה לו חיים אחרי 2200 שנה.

הרי האדם הלך בכוח המדמה אחרי הבהמה כפי שטען אבי זצ"ל שנאמר : "זה שברא את האדם ברא את הבהמה"...האדם ראה שהבהמה שורדת יותר טוב ממנו והוא הלך אחרי הפרה וראה את חייה מתחת השמש...עומדת בשדה ואוכלת ומשמינה וישנה מכיוון שאין לה כבר כוח ללכת...כאשר היא מתעוררת ויש לה כוח ללכת לשדה אחר היא אומרת לעצמה: "אם כבר יש לי כוח ללכת מדוע אני לא אשתמש באותו כוח להמשיך לאכול"...כך היא ממשיכה לאכול ומשמינה וישנה וחוזר חלילה...והפרה רואה שכולם רוצים את החלב שלה, שהחלב שלה הוא לבן, כלבן הארמי...שלאחר כן שוחטים אותה ואוכלים את בשרה ונהנים ממנו...כך שהאדם ראה שהבהבה יודעת לעשוק את הנעשק טוב יותר מאשר העושק עושק את הנעשק שסופם לשחיטה...אך מכיוון שהאדם לא יכול לדעת מה יש בפנימיות של "הבהמה", שהם אותיות "בהם"...הם נשארו במודעות הבהמה, הפרה השמנה האוכלת והישנה שהנעשק מביא לה את האוכל עד ביתה...ותמורת זה הפרה מראה להם את הפנימיות של הבהמה שהוא "עגל" וציפו אותו בזהב, שהזהב מסמל את צד ימין שהוא חסדים...שנאמר: "הפרה רוצה להניק יותר מהעגל שרוצה לינוק"...והנה כולם נמצאים בליל הסדר שהכול לא בסדר והם בשמחה של חג שמח שהוא נקרא: "חטא העגל". לכן השאלה למלך היא: "מה עדיף להיות האדם או הבהמה שאת שניהם ברא אלהים שסופם להגיע לאלהים ושם יעשו איתו את החשבון"?...

ענה לו שלמה לפני 2200 שנה.

"מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ" ?...

ענה לו שלמה אחרי 2200 שנה.

אתה משתמש בשאלה ששאל הנביא ישעיה שנאמר: "מי מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן...מי תכן את רוח יהוה, ואיש עצתו יודיענו?...את-מי נועץ ויבינהו, וילמדהו באורח משפט, וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו?....ואני הפסקתי לשאול שאלות ויש לי את כל התשובות, מכיוון,  "אני התשובה"...ואני ניגש עם התשובה שהיא נמצאת: "בספר ספר וסיפור" שאת כל זה אני מראה בתוך ספר אחד: "מלחמת הרוח בחומר" ואני בנך ששמעתי בקולך במאמר נעשה ונשמע שנאמר: "ויתר מהמה, בני, הזהר, עשות ספרים הרבה אין קץ, ולהג הרבה יגעת בשר"...וניגש לכל הבהמות שרוקדות מסביב עגל הזהב שהם כבר שיכורים מבית היין לפי ציוו של המלך הזקן אחשוורוש שאמר לסריסיו: ,והשתיה כדת אין אנס, כי-כן יסד המלך על כל-רב ביתו, לעשות כרצון איש-ואיש". שהמלך הזקן כבר לא שותה מן היין – "כדת משה וישראל"...אלא המלך הזקן עבר לכדורים הפסיכיאטרים וטוען בפני השיכורים: "כל הצדיקים משוגעים וזה בלתי אפשרי לדעת את יהוה אלהינו יהוה אחד".

ענה לו שלמה המלך לפני 2200 שנה.

"טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא-ידע להיזהר עוד"...ואת הכסיל אפשר לזהות מהר שנאמר: "הכסיל חובק את ידיו ואוכל את-בשרו"...ואת הילד המסכן והחכם אפשר לזהות מהר שנאמר: "כי-מבית הסורים יצא למלך, כי גם במלכותו נולד רש".

ענה לו חיים שלמה ביום הזה יום השביעי.

כל מה שכתוב בכל הספרים שנמצאים בעולם הזה נמצאים בספר אחד "מלחמת הרוח בחומר"... ואני בשבועה של היום השביעי שהיום השביעי הוא יום השבועה אגאל את העם מידי "עמלק בלעם ובלק" שעל כן הימים האלה אני נמצא במלחמה כשם שהייתי בימים ההם...בימים ההם שמתוארים בספר נלחמתי עם אלהים ואנשים...שעל כן שמי הוחלף לישראל...ובימים האלה אני נלחם עם בהמות שאין להם אלהים...על כן יהושע בן נון הוא אשר ילחם את המלחמה עם "עמלק בלעם ובלק"... ויראה, ויסביר, ויוכיח בהוכחות שעומדות בפני כל באי העולם הזה – "מה זה או מי זה מודעות המשיח".

"חיים שלמה – ושלמה המלך – ושמעון בר יוחאי" ביום הזה יום השביעי של חג הפסח לכבודו של אברהם אבינו מחייה המתים ולכבודו של משה רבנו גואל ישראל טוענים:

"ושבח אני את-המתים שכבר מתו מן-החיים אשר המה חיים עדנה".

שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד.